מראי מקומות

• משנה כתובות ד: י;  י: ב-ג; תוספתא כתובות ד:ו; ו:א-ג
• כתובות נב: 'אמר רבי יוחנן.. לא תקינו רבנן'  [שאלה למחשבה: אילו הבנות של 'בנין דכרין' מצויות בשלבי השקלא וטריא של הסוגייה?]
• כתובות נ: יתיב רב יוסף.. קאמינא'
• כתובות נה. 'איתמר כתובת בנין דכרין.. ירתון תנן'
• בבא בתרא קל. המשנה; קלא. 'בעי רבא בבריא היאך.. תקנתא אתקנתא'
• ירושלמי כתובות ד: יא [מקבילה בבא בתרא ח: ו]
• ממליץ להמשיך בסוגיית בבלי כתובות נב: מ'רב פפא'.
• רקע על ירושת הבעל – בבא בתרא קיא: 'והאיש את אשתו.. ומתה וירשה'; כתובות פג:-פד. דיון האם ירושת הבעל דרבנן או דאורייתא; רמב"ם נחלות א:ח ואישות יב"ג ובהשגות הראב"ד.
• להרחבה: מבוא לנוסח המשנה עמ' 13-12; פירוש ברודי לכתובות עמ' 624-623; חוקי חמורבי 162, 167, 173

תקציר השיעור

הסבר הדילמה האימננטית שאיתה תנאי כב"ד בא להתמודד מתואר יפה בבמדבר לו, הטענה של בני מכיר בן מנשה על הסבת נחלה. האשה מביאה רכוש לתא הזוגי, משפחת האשה מבקשת לוודא שהנכסים יישארו בתוך המשפחה שלהם, ולא יעברו דרך ירושת הבעל ליורשיו מאשה אחרת וממילא למשםחה אחרת. הדילמה הזאת חוצא תרבויות ותקופות; יש התייחוסת אליה בחוקי חמורבי [עולה משם שהם סברו שהבעל לא יורש ובני האשה יורשים את נדונייתה]; מופיעה בפפירוסים מייב; קיימת היום בנשיואים שניים בהסכמי ממון.
כב"ד היא תנאי מיוחד ויוצא דופן. תנאי כתובה מתייחסים ליחסים בין בני הזוג; כב"ד קובע מה יהיה אחרי מותם. הסוגיה נב: מסבירה שהוא חלק מהכתוב הכי הוא משפיע על הנדונייה; היות והיא חארי מותם, נזקקים לדיני ירושה.
יש לכב"ד שתי שפות. האחת היא המטרות והמגמה של התקנה, ואלו מתוארות בסוגיית כתובות נב:. ההלכה היא מערכת של חלויות ומכא הצורך להזדקק לירושה. השאר יבוא בשיעור הבא, שיעור 16.