מראי מקומות

א. הסוגייה

• משנה כתובות ה:ו; תוספתא כתובות ה:ו
• מה פשר השיעורים המשתנים של מצות עונה -מה העיקרון בבסיס ההלכה?
• כתובות סא: 'מ"ט דב"ש.. מע"ש לע"ש' [סיפורי האגדה להמשך השבוע]
• סא: תד"ה התלמידים; סב. תד"ה טיילין ותד"ה והתניא; סב. ריטב"א ד"ה והתניא
• ירושלמי כתובות ה:ז
• רש"י בראשית לב, טו
• רמב"ם אישות יד:א-ז
• פני יהושע כתובות סא: ד"ה במשנה המדיר
• ר"ן על הרי"ף על הסוגייה
• רא"ש כתובות ה:כט
• אורח חיים רמ:א ובמשנה ברורה ובביאור הלכה

ב. סיפורי האגדה

• לימדו את רצף הסיפורים על חכמים העוזבים את ביתם ללמוד תורה.
• תנו את הדעת ליחס הלכה ואגדה -מה היחס בין החטיבה ההלכתית והחטיבה האגדית?

תקציר השיעור

משנת 'המדיר את אשתו' משקפת את מרכזיות המחויבות של יחסי האישות כקיום של הדבק שבין בני זוג. לפיכך, מי שמדיר את אשתו מתשמיש המיטה פוגע במרקם המהותי בין בני הזוג, ואם הוא מדיר מעל שבוע/שבויים, התוספתא קובעת שיגרש וייתן כתובה. הסוגיה מסבירה שפרק זמן זה אמור אף במי שעונתו לעתים יותר רחוקות, כי הסיפור במדיר הוא פגיעה במחויבות, וזו קיימת גם בספן שעונתו רק אחת לששה חדשים, אולם המחויבות קיימת אף שעה שהוא רחוק מביתו.
'יוצאים שלא ברשות' צמוד במשנה למדיר, כי הוא דרגה מתחתיו. יש בו ממד דומה כי הוא יוצא לדרך באופן חד צדדי; אולם אין כאן נדר שמפר את הברית אלא היעדרות. התלמידים והפועלים מזכירים לנו את דינם של אלו שמותר להם לצאת לחו"ל: ללמוד תורה ולפרנסה. מדובר בתחומים מרכזיים של החיים, שלא ניתן להשיג אותם בכל מקום, וההכרה בכך מאפשרת היעדרות. יש כאן תמונת מראה מדוע עונה לא אמורה להיות מדי יום. לא מדובר בפעולה שניתן לצוות לבצע; מדובר במערכת יחסים שיש בה היבטים רחבים גם של פרנסה ותורה, ומערכת האיזונים מביאה לכך שהעונה אינה יומיומית אלא רק בתנאים שמאפשרים פניות ואינטימיות. שני פרמרטים מצויינים: נוכחות [בעבר בהעדר תחבורה מהירה, אנשים נעדרו מהבית; גם היום יש נסיעות לעסקים]; כוח ופניות.
העונה האמורה בתורה – השפה כאן אינה הלכתית מובהקת, הרגילה במידות ושיעורים השווים לכל, ואילו כאן השיעור משתנה מאדם לאדם, ותלויה במשתנים שונים. ההסבר פשוט; לא מדובר בפעולה ובביצוע אלא בביטוי לעומק של מערכת יחסים, ואסור לצוות על ביצוע של מידות ושיעורים. העיקרון אחד ומתקיים בכולם; המודעות לכך שמערכת יחסים כוללת שני סובייקטים, החובה להיות מודע לציפיות של בת הזוג ולהיענות להן. אופן ההיענות תלוי בהסכמה מראש, בציפיות, בנוכחות ובכוח. זו גם הסיבה שיש כאן אגדה שלובה בהלכה. שילוב כזה קיים בכיבוד אב ואם וההסבר אחד, מדובר במערכת יחסים שלא ניתן לצוות ציווי אחיד והאגדה משלימה את ההלכה בתיאור הדילמות והעקרונות, והמימוש הוא בידי האדם.
תלמוד תורה – תלמידים מופיעים ברשימה של 'לא ברשות' ולא מופיעים בהמשך המשנה, בשונה מפועלים שמופיעים בשתי הרשימות. דומה שזה הבסיס להצעת רבא שטיילין הם תלמידים. אבא ז"ל העיר שעולה מכאן יחס חיובי למיניות, [מאמר רחב שלו על היחס ליחסי אישות נתפרסם בספרו 'רוח אביב']. ההיתר של תלמידים לצאת בנוי על הנחה שמדובר במטרה משותפת. סיפורי האגדה מעבירים את המסר שזה מסוכן להיעדר, וכי חובה על אדם לבדוק את היחס של אשתו להיעדרות לשם ת"ת וגם לבדוק את עצמו האם נכון לו לחיות כך.