מראי מקומות

פתיחה

• השיעור הכללי עוסק בהסכמי קדם נישואין על רקע לימודנו במסכת כתובות – השיעור משלב ממד של חזרה יחד עם יישום הנלמד במציאות החיים שלנו.
• בשיעור נעסוק ביסודות הרעיוניים וההלכתיים. תוכלו לקרוא הרבה מאמרים בעד ונגד ההסכמים במרשתת; המקורות כאן ממוקדים בהיבטים ההלכתיים.
• חזרה – סכמו על פי מה שלמדתם בסוגיית מורדת את ההלכה ואת הערכים שבבסיסם במקרה בו אחד מבני הזוג מבקש להתגרש.
• הסכמי קדם נישואין – אתר הסכם לכבוד הדדי מחודש; עותק הסכם לכבוד הדדי מחודש; הסכמאהבה צהר
• האם הרציונל של ההסכמים פוגש עקרונות בתוך סוגיית מורדת?

מקורות הלכתיים

• גט מעושה – גיטין פח: 'גט המעושה… אין בו'; רמב"ם גירושין ב:כ ובכסף משנה
• אונס עצמי – הגהות רבינו פרץ לסמ"ק קפד; שו"ת הריטב"א סימן צו; שו"ע אבן העזר קנג:כד
• אונס ממון שקיבל על עצמו – ב"י אבן העזר קלד ד"ה כתב הרב מיימון; שו"ת הרשב"א ד:מ; שו"ע אבן העזר קלד:ד; שם, תורת גיטין ס"ק ז

תקציר השיעור

• ההסכמים באים למנוע מצב בו בן זוג אחד 'כולא' את השני בקשר נישואין
• יש למנסחי הסכם שתי הנחות: 1. נישואים בנוים על אהבה ורצון; 2. ניתן להציע הסכם פרידה הוגן כשאוהבים ולא כשחלילה רבים
• פוגש את סוגיית מורדת – סקירה של הסוגייה מעלה שיש בה איזון בין שני קטבים. הדין שמחכים י"ב חודש עניינו שלא ממהרים לפרק קשר נישואין; במהלך התקופה הזאת, האשה מאבדת את מזונותיה, שעיקרו שלא ניתן לדרוש לקבל זכויות נישואין כשמורדים; אין סחבת – אחרי י"ב חודש מתגרשים, מדינא דגמרא ללא כתובה. תקנת מתיבתא -יש בה שני מוקדים. האחד, לגרש מיד [ראו שיעור קודם להסבר, בגלל התערבות השלטונות המוסלמיים]. השני, להחזיר כתובה או חלק ממנה [יש הבדל בין מקורות]. שיטת ר"ת שאיו לכפות גט במורדת; אולם ניתן לעשות הרחקות ר"ת, ועיקר החידוש שהם לא נחשבים כפייה.
• הסיטואציה שההסכם בא להתמודד עמו, היא של 'מאיס עליי' ללא אמתלא, עיקר הדין הוא שלא כופים גט והאשה מתגרשת ללא כתובה. ההסכם מציע לבני הזוג לקבל על עצמם מרצונם החופשי לגרש ולתת כתובה.
• הרציונל של ההסכם דומה לזה של מה שתואר לעיל במורדת. יש השהייה ומחכים חצי שנה עם טיפול זוגי או שנה ללא; לאחר
• אתגר הלכתי מרכזי, שההסכם לא ייחשב ככפייה. השאלה ההלכתית היא האם אונס עצמי של ממון הוא אונס. התבץ מביא את רבי מיימון נואר שאינו אונס, אולם תשובת הרשב"א קובעת שזה נחשב אונס. כדי להתגבר על כך מנסחי ההסכם עשו שני דברים: 1. לא מדובר בקנס אלא במזנות מוגדלים, זוג שאחד מהם מבקש להתגרש צריכים להפריד מגורים, והצד הסרבן מממן, וזה לא סותר את הרשב"א שעסק בקנס; 2. ההתנייה במתן גט לא נזכרת כלל בהסכם, לדעת תורת גיטין גם הרשב"א מודה שזה לא נחשב גט מעושה. בנוסף, הרמ"א כותב שיש לחשוש לרשב"א לכתחילה. האם אנחנו במצב של דיעבד או במצב של לכתחילה?
• כדי למנוע חשש לאסמכתא – יש דגם לשון שבועה וג חובת המזונות נכנסת לתוקף מיד ורק שמוחלים כל עוד שחיים יחד בשלום.
• ארגוני הרבנים בארה"ב מעודדים חתימה על ההסכם ויש אף שמתנים את סידור הקידושין בחתימה על ההסכם. הרקע הוא כפל הנישואין שם כי המדינה מפרידה בין דת ובין מדינה. וכך יש זוגות שמתגרשים בגט אזרחי, ואם לא יתגרשו על פי ההלכה, הרי שיש חשש ממזרות ועיגון. לכן הארגונים מעודדים את ההסכם שמטרתו להביא אותן לבית דין ומניעת ממזרות. בנוסף, כיוון שכבר היה גט אזרחי, הרי שברור שהנישואין האו הגיעו לידי סיום. לעומת זאת בארץ, נתון במחלוקת, כי הכל עובר דרל בתי הדין, עדיין אין גט, ובתי הדין מתנגידפם שמביאים להם מצב מוגמר של סוף נישואין.
• יש שמתנגדים בארץ להסכם כי טוענים שהוא מעודד גירושין, ועושה אותם דבר שקל להשיג אותו. אין סטטיסטיקה, אולם אלא נראה שאחוז הגירושין עלה, כי לא מתגרשים בגלל ההסכם אלא כי לא מאושרים בנישואין. ההסכ לא מגביר גירושין אלא מונע מריבות וסרבנות גט.
• הגרז"נ הציע שיחתמו רק מי שזקוקים. לענ"ד קשה לקבל המלצה זו, יש לחשוש שמי שלא זקוק יחתום, ודווקא מי שזקוק לא יחתום. הפיתרון הוא שכולם יחתמו, ואין לחשוש מזה, זה דומה לכתובה עצמה ולביטוח חיים.