מראי מקומות

• תוספתא כתובות יב:ב – מה משמעות התשלום מעידית?
• בבא קמא נח:, 'אכלה חזיז… וכמה היא יפה'; נט. 'אמר אביי ר' יוסי הגלילי… כי היאך דסליק' – איך אביי מפרש את שיטת ר' ישמעאל?
• גיטין מח: המשנה ובתחילת הסוגייה שעליה 'מפני תיקון העולם דאורייתא… שיימינן בדמזיק'; שם מט: 'רבינא אמר… שמין להן בעידית'
• מה היחס בין דברי אביי בגיטין ובין דבריו בבבא קמא? ראו גיטין מח: תד"ה אמר אביי; תלמיד רבנו תם בבא קמא נט. ד"ה ומאי ניהו היאך דסליק.
• מטיבי לכת – חידושי שרידי אש בבא קמא סימן יג – הקטעים המובאים בדף.

תקציר השיעור

• הבבלי מאמץ את העמדה של ר' עקיבא במכילתא שתשלום ניזקין חייב להיות מתוך שומא מדוייקת של סכום הנזק, והוא מפרש אף את ר' ישמעאל כמי שמודה לעיקרון הזה.
• בתחילת סוגיית ב"ק ו: רב אידי בר אבין מביע עמדה שמשמרת את העולה מהמכילתא שלר' ישמעאל דין 'מיטב' קובע את גובה סכום התשלום. לדברין לדעת ר' ישמעאל, 'אכל כחושה משלם שמינה'. הגמרא בעלת עמדה שתשלומי נזיקין הן לפי שומא, דוחה את ההסבר הזה. רב אחא בר יעקב מציע עמדה מרוככת – מדובר במצב ספק. הגמרא דוחה אף את זה בטענת המוציא מחבירו עליו הראיה, ונוקטת עמדה חד משמעית שתשלום נזק הוא לפי שומא מדויקת, ולכן היא מפרשת שאף לר' ישמעאל מדובר בדין 'עידית' ורק של ניזק.
• הסוגייה לא מביאה את ההסבר של אביי בגמרא נט. שמשמר את העמדה שמדובר בגובה התשלום והוא גם עונה על כל שאלות הגמרא ו:. לדעת אביי, 'נידון במשוייר שבו'. פירושו, השומא היא בסכום שהשחת היה מתפתח ומגיע אליו. הסבר זה משמר את העמדה היסודית של ר' ישמעאל שדין מיטב קובע את גובה התשלום, והוא גם עונה על כל שאלות הסוגיה ו:, שכן הוא עומד בדרישה לשומא מדויקת. ייתכן והגמרא ו: לא הביאה את הסבר אביי, כי מגמתה להוביל לעידית דניזק. נוסיף, שמסתבר שאין דין עידית לדעת אביי מן התורה.
• גיטין מח: – הגמרא לפנינו מציעה בשם אביי שמפני תיקון העולם משלם מעידית דמזיק. יש כמה דברים לא מובנים בגמרא הזאת – 1. מניין לגמרא שהמשנה סבורה שגובים מעידית דמזיק? 2. תוספות כבר הקשו שאביי לא סובר את דין עידית כלל.
• תוספות תלמיד ר"ת ב"ק נט. [וכן שרידי אש שלא הכיר את תוספות תלמיד ר"ת] – היות ולדעת אביי אין דין עידית מן התורה, דברי אביי בגיטין טוענים שעצם דין עידית הוא מפני תיקון העולם; ההצעה שמדובר במעבר מניזק למזיק היא של של הסוגייה אבל לא של אביי עצמו.